גלדיאטורים בבית שאן מערכת זו בית שאן

בזירה לקרבות גלדיאטור אשר בבית שאן נערכו קרבות מוות אכזריים בחסות מושל העיר ‏סקיתופוליס (בית שאן), סיור אל העבר המפואר אך גם אכזרי אשר התרחש בעיר בית שאן ‏בשיאה של התקופה הרומית, סיפורים מרתקים על קרבות "התענוג" בהם הומתו והוצאו ‏להורג עבדים,שבויים, יהודים ונוצרים‏

תחרויות בני שבוע ויותר נערכו באמפיתאטרון בבית שאן. גלדיאטור אשר הוכיח את יכולתו היה נערץ על העם ולעיתים ע"י ‏המושל אך ברוב המקרים היה הגלדיאטור שבוי ונטול חרות עצמית ולא ניתן היה לשחרר אותו לחופשי, לכן חירותו באה ‏לביטוי על זירת הקרבות בה הוא היה משוחרר משלשלאות הברזל ומצויד בחרב וכשהוא נלחם על חייו מול חיות טרף וחבריו ‏השבויים.

כך זה נראה פעם בבית שאן
במקרים מיוחדים שוחרר הגלדיאטור לחופשי .ממחקרים ארכיאולוגיים עולה הסברה כי התנא ריש לקיש היה ‏גלדיאטור(לודר) מלבד היותו ראש לליסטים (ראש לשודדים), זאת, עוד בטרם ידע ש"חוכמתו לתורה" ונהיה לחברותא של ‏רבי יוחנן, ומניחים שאם אכן השתתף ריש לקיש בקרבות גלדיאטור אז זה היה ברבע הראשון של המאה השלישית ‏באמפיתאטרון בבית שאן, ידוע כבר כי לריש לקיש הייתה חיבה מיוחדת לבית שאן שם היה משכשך במי הירדן ותיאר את ‏בית שאן כפתחה של גן עדן עוד ידוע כי יהודים אכן השתתפו בקרבות גלדיאטור במאה השלישית בבית שאן ומחוצה לה , ‏לא תמיד השתתפותם של היהודים הייתה מתוך אילוץ אך גם כאלה היו מכיוון שיידוע שמבין היהודים היו כאלו שהתנגדו ‏לקיסרות הרומית בא"י וחלק מדרך הטיפול וההענשה של תקופה זאת היה כשהובלו היהודים בכוח להשתתף בקרבות ‏גלדיאטורים אשר שם גם קיפחו את חייהם, או כשזכו להם מחדש כששרדו את זירת הדמים ויצאו לחופשי. עוד ידוע ‏שהרפואה הכירורגית צברה ניסיון וידע רב מקורח הנסיבות בהן נאלצו רופאים לטפל בפצעים קשים במיוחד בתום קרבות ‏ה"תענוג" ואף מיומנותם המקצועית צוינה לשבח ע"י חוקרים בתחום הכירורגיה בימינו .‏


האמפיתיאטרון הרומי \ היפודרום. מיקום- מרכז העיר בית שאן החדשה ליד מרכז רסקו ‏

בשנות השלושים של המאה העשרים נערך סקר וחפירות בדיקה ע"י הבריטים ובו גילו שבבית שאן ‏קבור במקום אמפיתאטרון ששימש כזירת קרבות ושעשועי דמים אשר במקורו היה היפודרום .‏ ב 1982 האוניברסיטה העברית בירושלים החוג לארכיאולוגיה שלח לבית שאן את פרופסור יורם ‏צפריר וגדעון פרסטר השנים חשפו אט אט בשולי העיר הרומית ממצא מרשים זה.‏ במאה השנייה לספירה הוסב יעוד מבנה היפודרום אשר שימש למרוצי סוסים וקרקס שאורכו היה ‏בן 200 ל 300 מטר שקצהו במבט למזרח נושק למצודה הצלבנית לאמפיתיאטרון אליפטי אשר שימש ‏לתחרויות וקרבות גלדיאטורים.‏
אורך זירת האמפי (ארנה) 82 מטר ורוחבה 42 מטר כל המרחב הזה בעצם שימש לקרבות ‏גלדיאטורים, ..קיר מטויח וצבוע בעיקר באדום עם תמשיחי ציורים סוראליסטים בגובה של ‏‏3.20 חתם את חירותם של הגלדיאטורים שרובם היו אסירים שבויים, גם כאן כמו בכל בניה ‏רומית הושם דגש על הסימטריה אפשר להבחין בכניסה מדומה שנבנתה בחלקו המערבי של האמפי ‏וזאת משום עיקרון הסימטריה אשר הושם עליו דגש אדריכלי ללא פשרות. ‏

כך זה נראה היום
מעל שורת המושבים(קוויאה) היו כמה פתחים ליציאת הקהל (וומיטוריה).בשורת המושבים התחתונה ‏היה מעבר ששימש את הצופים בדרכם לשורות העליונות. בבית שאן שרדו 3 שורות של מושבי אבן ‏מתוך 5 שורות אשר הכילו בהיקפן 5000 איש במקור. לעיתים היה צורך להכיל יותר אנשים ‏ולצורך כך היו מוסיפים מושבי עץ מעל שורות המושבים המקוריות ובכך יידע האמפיתיאטרון ‏להכיל גם 7000 איש בהיקפו העצום.‏
במרכז האמפיתיאטרון מכיוון צפון מזרח ישבה שורת המכובדים והאורחים כשהשמש לעורפם כשיש ‏להניח שמושבם היה מהודר . ומתחת למתחם הכרוז ומנהלי התחרות שבמרכז החלק הצפון מזרחי שכן ‏מקדש בין 2 חדרים אשר הכניסה אליו היא דרך הזירה בלבד הסברה מלמדת שחדר זה שימש ‏לפולחן(סקלום) בו היו הגלדיאטורים לפני הקרב מתפללים. או מבצעים איזשהו טקס דתי .‏
ברצף החומה בחלקה הצמוד לקרקע ופונה לזירה, ישנם גומחות צרות וקטנות אשר שימשו כמתקני ‏כליאה של חיות בטרם פריצתם אל טרפן בזירה, ברוב התחרויות התמודדו הגלדיאטורים נגד חיות ‏אך היו תחרויות אדם נגד אדם אשר הותירו שלוליות דם רבות על הזירה אשר תחתיתה אדמה.‏
כ-70 אמפיתיאטראות במחוזות האימפריה הרומית אשר ייעודם במקור לתחרויות מוות ידוע ‏מראש דהיינו מוות שהוא לא תאונה רצח או הריגה שלא במזיד, אלא לשם שעשועי תחרות או ‏כהגדרתנו זירת קרבות גלדיאטור אשר נערכו כנראה בחסות הלגיון השישי (פירוש המילה ‏גלדיאטור בתרגום לעברי הוא חרב ובארמית לודר).‏
רחוב עם דרך מרוצפת ורובע מגורים ביזנטי נמצא ונחשף מצפון לאמפיתאטרון.(רח' סילוונוס ‏אשר במרכז העיר הרומית ביזנטית הוא הרחוב שהוביל ממרכז העיר הרומית ששופעת במבני ציבור ‏מונומנטלים לאמפיתיאטרון המרוחק 150 מטר, את המרחק מייחסים החוקרים לסוג של ניכור ‏וריחוק ואולי הבדלה מתרבות אומנותית קומית טראגית לתחרויות "האומנותיות" הידועות לשמצה ‏שנערכו באמפיתאטרון.


מכסה סרקופג מעוטר בתבליט, מתאר את הממונה על המשחקים באמפיתיאטרון

האמפיתיאטרון בבית שאן יצא מכלל שימוש במאה השישית , לאחר ‏מכן שימש המקום לבנייה ארעית ולא חשובה עד אשר גם הוא קרס בחלקו ברעידת האדמה ב- 749‏ השרידים העתיקים בשטח הזירה הם בתי יוצר מתקופת בית אומייה המאוחרת יותר.‏ רוב אבני השיש אשר עטפו את שכבת הבזלת של האמפיתיאטרון נלקחו לבנייה משנית בעיקר ‏לבניית המצודה הצלבנית הסמוכה ונושקת את ההיפודרום מהמאה השנייה. במקום לא נמצאו ‏ממצאים חשובים המעידים בבירור על תקופות קדומות יותר לתקופה הרומית.‏
איך מגיעים?..מדרום ומצפון דרך כביש 90. למגיעים מפנים הארץ להגיע לעפולה או מגידו ‏לפנות לכיוון מזרח אל העיירה בית שאן האמפיתיאטרון נמצא במרכזה של העיר בית שאן החדשה. ‏

zoof@zoof.co.il לפרטים והדרכה 4620171 050 שמואל